בין נרקיסיזם לזיקת אני-אתה
על הבניית הזהות האישית בטיפול הבובריאני
תקציר המאמר:
חלק ניכר מהתיאוריות הפסיכואנליטיות מניחות כי ה"אני" מתגבש מתוך משוקעות ב"נרקיסיזם ראשוני", וכי הזהות האישית צומחת מתוך מודל של קשר בינאישי קונפליקטואלי מיסודו. מאמר זה מבקש להרחיב את הגדרת "הבעיה הנרקיסיסטית" המסורתית, ולתארה כאנרגיה נפשית החסרה את המגע עם הזולת על היסוד הנפשי-רוחי שבו, החורג והנבדל מתודעת האני הפוגש. המאמר מבקש להאיר את הקשר בין מרכזיות הנרקיסיזם להטענת הנפש בפתולוגיות ובתוקפנות, ולסכנות עקיפות הקשורות בערעור ממשות הזולת והחלשת אחרותו ומעמדו העצמאי, מה שעלול להוביל לבידוד פתולוגי ולהיחלשות העמדה המוסרית. במאמר מוצגת תפיסה תיאורטית וטיפולית חלופית, השואבת מהפילוסופיה הדיאלוגית של מרטין בובר. תפיסה זאת רואה את ה"אני" כמתפתח מתוך יחסי זיקה עם נפש הזולת. במאמר מוצג תרגום של משנתו של בובר למונחים טיפוליים, ומובא תיאור מקרה הממחיש את יסודות ומהלך הטיפול הבובריאני, גישת טיפול שפותחה על סמך מחקרי בכתביו של בובר.
